מסתבר, שנועדתי להיות מאמנת רפואית. אבל לא ידעתי את זה עד גיל 29, אז לקיתי בשבץ מוחי.
השבץ הפך את חיי מקצה לקצה, הותיר אותי פגועה פיזית ומתמודדת עם מציאות שונה מכל מה שהכרתי.
שנה של שיקום בבית לוינשטין, שמונה חודשים על כסא גלגלים, תינוקת בת שבועיים ופעוטה בת שנה ושמונה חודשים בבית, והתמודדויות חדשות בכל יום - בכל החזיתות.
עם המון אמונה, ביטחון ותעצומות נפש, מצאתי את דרכי שלי להחלמה ולחזרה לחיים נורמליים.
מן המקום הזה של הבנה מה צריך אדם שעבר תאונה, שחלה במחלה אקוטית, או שהחמיר מצבו הגעתי אינטואיטיבית לתמוך ולעמוד לצידם של חולים נוספים.
ההכרה שזהו הייעוד שלי, הביאה אותי לפרוש מקריירת האדריכלות המצליחה שטיפחתי, בתחילה כפרילנסרית ובהמשך כשכירה במשרד אדריכלים גדול בתל אביב.
למדתי אימון אישי והתחלתי לאמן אוכלוסייה חולה, חשבתי שהמצאתי נישה ייחודית מהמקום של הקושי אליו נקלעתי והמצוקה של להיות אדם חולה והפגיעה בכל תחום ותחום בחיי.
כשהחלטתי להתמקד באימון של אוכלוסיה לקוית בריאות, עברתי קורס הסמכה לאימון רפואי, אשר יחד עם הניסיון הפרטי שלי מהווים ארגז כלים יקר ורב ערך בבואי לעמוד לצידן של משפחות ויחידים המתמודדים עם מחלה או פציעה קשה.
מאז, אני מוצאת זכות גדולה באפשרות ללוות ולתמוך בחולים, בקרובי משפחה ומטפלים ולהוות חלק בלתי נפרד מהמערך הטיפולי והשיקומי שלהם.
אני מעבירה הרצאות וחוגי בית, בהם אני מספרת את הסיפור האישי שלי ומלמדת את הנוכחים איך ניתן למנף כל אירוע בריאותי לצמיחה אישית ולצאת ממנו מחוזקים
במקביל גם מנהלת מחלות בקופ"ח מכבי.
"כל משבר הוא הזדמנות לצמיחה" ועל כך כתבתי בספר: "הכל בראש", המתאר את תהליך ההתמודדות שלי עם השבץ.
לפעמים החיים מזמנים לנו אתגרים בריאותיים לא פשוטים. בנו מצוי המפתח להתמודדות, לא רק זו שתבריא אותנו או שתשפר את מצבנו הבריאותי, אלא שתאפשר לנו להפוך את ההתמודדות להזדמנות ולצאת חזקים יותר.